החלטה בתיק בר"ע 28195-12-11

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי; ב"ל 33845-08-10), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.7.2010 (להלן - הוועדה), אשר קבעה לו 19% נכות לצמיתות.

2.     עניינו של המבקש הוחזר אל הוועדה מספר פעמים, ובין היתר גם הוחלף הרכבה של הוועדה. פסק הדין מכוחו ישבה הוועדה מושא בקשה זו (הרשמת שלי ולך; ב"ל 1882/09) מיום 7.1.2010 הורה לוועדה כזאת:

"עניינו של המבוטח יוחזר לועדה לעררים על מנת שתקבע האם יש מקום לנכות מצב קודם, כאשר מצב קודם ניתן לנכות ע"פ הפסיקה בהתאם לממצאים מוכחים העולים כדי נכות. ככל שהועדה לא תמצא כי יש מצב קודם כאמור, תקבע נכותו בשעור שנקבע כבר טרם הניכוי בשעור 10%.

כן תתייחס ספציפית לענין הנזק במניסקוס כנדרש בפסה"ד מיום 12.7.04, לרבות ממצא ה- MRI כאמור בפסה"ד שם. לעניין הברכיים, תשומת לב הועדה כי יש מקום להתייחס לכל ברך בנפרד ולהעניק נכות בגין כל אחת מהן ככל שתמצא ממצאים.

הועדה תתייחס לתקנה 15 גם לענין הירידה בהכנסות.

הועדה תשקול שוב עמדתה בתחום הנפשי ותתן התייחסות לחוו"ד ד"ר קריצ'מן הקובע שהמערער סובל מדיכאון כרוני ומטופל שנים על רקע הפסקת עבודתו.

ב"כ המערער יוזמן להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה."

3.     הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה עיינה הוועדה בפרוטוקולים של הוועדות הקודמות, בבדיקות ההדמיה ובבדיקת ה-MRI שבוצעה לשתי הברכיים ביום 26.6.2005, וקבעה כי היא מוצאת בהן עדות לשחיקה ניוונית וקרעים בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי. הוועדה קבעה כי היא מקבלת את טענת המבקש לפיה השחיקה הניוונית בברכיים נתרמה גם על ידי עבודתו כצבעי, ולאור בדיקתה והצילומים קבעה למבקש 10% נכות על שתי הברכיים, או לחילופין 5% לכל ברך על פי סעיף 35(1)א'-ב', כפי שנקבע גם בוועדה קודמת. הוועדה ביקשה חוו"ד פסיכיאטרית בעניין תחולת הנכות בתחום זה. בישיבתה השנייה קיבלה הוועדה את חווה"ד הפסיכיאטרית שהוגשה לה, וקבעה כי יש להגדיל את נכותו של המבקש במחצית על פי תקנה 15. לפיכך נקבעו למבקש 19% נכות לצמיתות. המבקש ערער על החלטת הוועדה בעניין הברכיים בלבד.

4.     בית הדין האזורי קבע, כי הוועדה מילאה אחר מצוות פסק הדין, ומשכך לא נפל כל פגם בהחלטתה.

5.     בבקשת רשות הערעור שלפני נטען, כי הוועדה לא פעלה בהתאם למצוות פסק הדין, שכן פסק הדין הורה לה לבחון קיומו של מצב קודם מוכח, וככל שלא תמצא כזה, היה עליה להעניק למבקש 10% נכות לכל ברך. עוד נטען כי הוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת ה-MRI ולא שקלה מתן נכות נפרדת בגין הנזק למניסקוס. לסיום ביקש המבקש כי הוועדה תתכנס בהרכב אחר.

6.     לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין, בכל הנוגע לטענות המבקש בדבר ניכוי המצב הקודם. בעניין זה יש להסביר, כי למעשה הוועדה סברה, בהתאם לממצאי בדיקתה ובדיקות ההדמיה בהן עיינה, כי המבקש סובל משחיקה ניוונית בשתי ברכיו, וזהו הנתון המוכח לקביעת מצב קודם. הוועדה הסכימה כי שחיקה זו נגרמה גם כתוצאה מתנאי עבודתו כצבעי. כלומר, הוועדה העריכה את תרומת תנאי עבודתו של המבקש למצב ברכיו במחצית מכלל נכותו בתחום זה. משאלה הם הדברים, אין צידוק להתערב בהחלטתה לעניין המצב הקודם.

באשר לטענות המבקש לגבי בדיקת ה-MRI הרי שהוועדה התייחסה לבדיקה זו מפורשות ופירטה את ממצאיה.

7.     עם זאת, סבורני כי הבקשה מצריכה תגובה על השאלה הבאה: האם לא יהא זה מן הראוי להשיב את עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שזו תשקול הענקת נכות נפרדת בגין הנזק במניסקוס שמצאה? למען הסר ספק יובהר כי לא מצאתי כי יש מקום להחלפת הרכב הוועדה בנסיבות אלה.

8.     המוסד ישיב על השאלה תוך 30 יום מהיום.

9.     התיק יובא לעיוני בחלוף המועד, או בהגיע תשובת המוסד, על פי המוקדם.

ניתנה היום, ל' שבט התשע"ב (23 פברואר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: